<h1>כל בו הלכ' איסורי מאכלות סימן ק'</h1>
<h2>דף כז.</h2>
תרומה ותרומת מעשר והחלה והבכורים, [ערלה פ"ב מ"א] עולין באחד ומאה, וצריך להרים, ומצטרפין זה עם זה. הערלה וכלאי הכרם, עולין באחד ומאתים, ומצטרפין זה עם זה, ואין צריך להרים. ולמה צריך להרים תרומה, ואין צריך להרים ערלה, לפי שהתרומה ממון כהנים. לפיכך אם היתה תרומה דבר שאין מקפידין עליה, אין צריך להרים. וכתב בעל התרומה חלה הראשונה או השניה, אם נתערבה בחולין, צריך אחד ומאה, במין במינו, כדי להתירה לזרים. אם בשאינה מינו, כגון חטים ושעורים. [סגי] בס'. כך הדין אפילו בחוץ לארץ. אבל נתערבה ברוב חולין, ולא במאה, מותרת דוקא לכהן קודם שיטבול לקריו, אבל לאחרים לא. ע"כ. ולמה כפלו שיעורן של ערלה וכלאי הכרם, לפי שהן איסורי הנאה. ולמה סמכו על שיעור מאה בתרומה, לפי שתרומת מעשר אחד ממאה, וכתיב את מקדשו ממנו, ואמרו ז"ל דבר שאתה מרים ממנו, אם נפל לתוכו מקדשו [עולה) [ועולה] באחד ומאה.
